מנחת שי על איוב כ״ב

מהדורה: מנחת שי

« מנחת שי על איוב כ״א:ל״ד מנחת שי על איוב כ״ג:ה׳ »

25 שמות רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם, זֶה אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ לָהֶם שֵׁמוֹת, יֵשׁ שֶׁנִּקְרְאוּ לוֹ אַרְבָּעָה זֶה אֵלִיָּהוּ, בְּצַלְאֵל שִׁשָּׁה, וִיהוֹשֻׁעַ שִׁשָּׁה, וּמשֶׁה שִׁבְעָה, מָרְדְּכַי שְׁנַיִם, דָּנִיֵּאל חֲמִשָּׁה, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אַרְבָּעָה, אֵלִיָּהוּ אַרְבָּעָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת אֵלִיָּהוּ יְרוּשַׁלְמִי הָיָה וּמִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הָיָה וּמִכְּרַךְ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה, וּבִשְׁנֵי שְׁבָטִים הָיָה חֶלְקוֹ, חֲמִשָּׁה בְּבִנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע יח, כח: וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלָיִם, שְׁלשָׁה בִּיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע טו, לז: צִנָּה צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא צְנָן שֶׁהִיא צִנָּה, וַחֲדָשָׁה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדְּשָׁהּ לֶעָתִיד לָבוֹא, וּמִגְדַּל גָּד, שֶׁמִּשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצֵא וּמֵגִיד מַשְׁתִּיתָן שֶׁל עֵשָׂו. וְנִקְרְאוּ לוֹ לְאֵלִיָּהוּ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב דברי הימים א ח, כז: וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כֵן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹ הוּא עוֹמֵד וּמַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וֵאלֹהִים מְרַחֵם עַל עוֹלָמוֹ. וּבְצַלְאֵל נִקְרְאוּ לוֹ שִׁשָּׁה שֵׁמוֹת וְאַתְּ מְיַחֲסוֹ וּבָא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים א ד, א ב: בְּנֵי יְהוּדָה פֶּרֶץ וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל, וּרְאָיָה וגו', וְאֵין חֶצְרוֹן אֶלָּא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מו, יב: וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל, וּכְתִיב דברי הימים א ב, כד: וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב אֶפְרָתָה, וְכִי יֵשׁ אָדָם מֵת בְּאָדָם, שֶׁכָּתוּב: וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַהוּ וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב וגו' מִשֶּׁמֵּת חֶצְרוֹן בָּא כָלֵב אֶל אֶפְרָת, זוֹ מִרְיָם שֶׁהָיָה שְׁמָהּ אֶפְרָת, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כֵּן, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל פָּרִים וְרָבִים עַל יָדֶיהָ, דברי הימים א ב, יט כ: וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר, וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל, דברי הימים א ד, ב: וּרְאָיָה בֶן שׁוֹבָל הֹוֹלִיד אֶת יַחַת וְיַחַת הֹלִיד אֶת אֲחוּמַי וְאֶת לָהַד, בְּצַלְאֵל מַה שֶּׁקָּרָא לוֹ אוּמָתוֹ שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לוֹ חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת שֶׁל חִבָּה עַל שֵׁם הַמִּשְׁכָּן, רְאָיָה, שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם מִן בְּרֵאשִׁית הִתְקַנְתִּיו לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁכָּן, וְשׁוֹבָל, שֶׁהֶעֱמִיד שׁוֹבָךְ לֵאלֹהִים, זֶה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהָיָה עוֹמֵד כַּשּׁוֹבָךְ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן הֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁכָּן כַּשּׁוֹבָךְ. יַחַת, שֶׁנָּתַן חִתִּיתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אֲחוּמַי, שֶׁאִיחָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַעֲשָׂאָן כְּאַחִים לַמָּקוֹם. דָּבָר אַחֵר, אֲחוּמַי, שֶׁנָּתַן אֵימָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל. לָהַד, שֶׁנָּתַן הוֹד וְהָדָר עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה הַמִּשְׁכָּן הֲדָרָן. דָּבָר אַחֵר, לָהַד, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר חִיָּא שֶׁהַדַּל שֶׁבַּשְּׁבָטִים מִדַּבֵּק לוֹ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי אֵין לְךָ גָּדוֹל מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה וְאֵין לְךָ יָרוּד מִשֵּׁבֶט דָּן, שֶׁהָיָה מִן הַלְּחֵנוֹת, וּמַה כְּתִיב בּוֹ בראשית מו, כג: וּבְנֵי דָן חֻשִׁים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא וְיִזְדַּוֵּוג לוֹ, שֶׁלֹא יְהוּ מְבַזִּין אוֹתוֹ וְשֶׁלֹא יְהֵא אָדָם רוּחוֹ גַּסָּה עָלָיו, לְפִי שֶׁהַגָּדוֹל וְהַקָּטָן שָׁוִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם, בְּצַלְאֵל מִשֶּׁל יְהוּדָה וְאָהֳלִיאָב מִדָּן וְהוּא מִזְדַּוֵּג לוֹ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל וְהַקָּטָן שָׁוִים. לְעוֹלָם אַל יְהֵא אָדָם מַנִּיחַ בְּצֵרוֹ, הַמִּשְׁכָּן בִּשְׁנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ נַעֲשָׂה, וְכֵן הַמִּקְדָּשׁ, שְׁלֹמֹה מִיהוּדָה, וְחִירָם מלכים א ז, יד: בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה מִמַטֵּה נַפְתָּלִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא בְצַרְכֶן, אַל תַּנִּיחוּ בְּצַרְכֶן וְלֹא בְצָרָן שֶׁל אֲבוֹתֵיכֶם, אַף אַתֶּם אַל תַּנִּיחוּ אוֹתוֹ, דִּכְתִיב איוב כב, כה: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, עֲשֵׂה אוֹתוֹ בְצָרֶךָ, שֶׁיְהֵא עִמְךָ בְּצָרָה שֶׁמַּגִּיעַ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים צא, טו: עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. דָּבָר אַחֵר, בְּצָרֶיךָ, שֶׁאִם בָּאוּ שׂוֹנְאִים אֱהֵא כְּנֶגְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁנַּעֲשָׂה חוֹמוֹתֶיךָ, וְאֵין בְּצָרֶיךָ אֶלָּא חוֹמָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ישעיה כה, יב: וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנִי חוֹמָה לָכֶם, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּבְנֶה צִיּוֹן אֲנִי נַעֲשָׂה לָהּ חוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר זכריה ב, ט: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ, וְכֵן ישעיה מג, א: קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה.

1 המיראתך. בס"ס הה"א בגעיא בין שוא לפתח:

2 יכיחך. חסר וא"ו ומלא יו"ד ועיין מ"ש במשלי י"ט:

1 לעונתיך. בספרים מוגים חסר וא"ו אחר נו"ן וכן נראה ממסורת נחמיה ט' דנמסר התם ו' מלאים וא"ו בלישנא בקריא ואין זה בתוכם:

1 ובגדי ערומים. נכתב בוא"ו עם הדגש על פי המסורה ועיין מ"ש בפ' בראשית אצל ויהיו שניהם ערומים:

1 סביבותיך פחים. הפ"א רפויה:

1 ושפעת מים. הוא"ו בגעיא:

1 הלא אלוה. הה"א בגעיא בס"ס:

1 ואמרת מה. הוא"ו בגעיא בס"ס:

2 הבעד. הבי"ת רפה במדוייקים וכן מנאוף המכלול דף ס"א עם הרפים ובלא געיא:

1 תשמור. בכל הספרים מלא וא"ו ועיין מ"ש לעיל סי' י"ד: מתי און:

1 אשר קמטו. חצי הספר:

1 קימנו. בספרים שלנו המ"ם קמוצה והראב"ע כתב רובי המפרשים אמרו שהוא בקמץ קטן שהוא ציר"י תחת המ"ם ורד"ק כתב שהוא בקמץ במקום צירי:

2 תבואתך. התי"ו בגעיא ובקצת מדוייקים הא' בקמץ וס"א בפתח ודקדוק מלה זו כתבה רד"ק במכלול דף קמ"ט ומדקדקים אחרים במלות הזרות והמורכבות:

1 והי' שדי. הגאון רבינו סעדיה והרמב"ן ז"ל פירשוהו קדש וכן בתרגום וכן נדרש בפ' הרואה כל המשתתף שם שמים בצערו כופלים לו פרנסתו שנאמר והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך וכן מצאתי בשמות רבה סוף פ' מ' שדרשוהו על שם הנכבד על כן טוב ליזהר שלא למוחקו ועיין רד"ק בפי' יחזקאל סימן א' על כקול שדי בלכתם ובשרש שדד:

2 בצריך. כתב הר"ש בר צמח שהוא לשון יחיד לפי שאין בו יו"ד והרי"ש בסגול מפני האתנח וגם רד"ק כתב ויש ספרים מדוייקים אין בו יו"ד ע"כ. ובספרי דידן ביו"ד:

3 תועפות. במקצת ספרים העי"ן בחטף פתח אבל במדוייקים בקמץ וכ"כ בעל הלשון בשרש יעף וז"ל וענין אחר ענין תוקף השם ע"מ תולדה תועפה מן וכסף תועפות לך וסמיכות כתועפות ראם לו:

1 ותגזר אמר. הוא"ו בגעיא והז'ן בפתח ובס"א כ"י בקמץ חטוף ויחיד הוא אצל רבים וכ"כ הר"ש בר צמח שהזי"ן בפתח:

2 גוה. הה"א רפה:

« מנחת שי על איוב כ״א:ל״ד מנחת שי על איוב כ״ג:ה׳ »